My Beauty Routine

אני מאוד אוהבת לקרוא בלוגים; לאחרונה אני עוקבת בעיקר אחר בלוגים של יצירה(Craft) , אבל לא זנחתי לרגע את "חומרי הקריאה" הקבועים שלי, הלוא הם בלוגים על איפור וטיפוח .(Beauty) אפשר לומר שזה הגילטי-פלז'ר שלי; אני יכולה לשבת שעות ולצפות בסרטוני הדרכה (Tutorials) על איפור מעושן או על "איך-ליצור-את-האייליינר-המושלם-בשלושה-צעדים-פשוטים" ולא משנה כמה סרטונים אראה, תמיד אמצא עוד אחד שעדיין לא ראיתי... 
שתיים מהפינות האהובות עליי הן  "מה יש לי בתיק?" ו"שגרת האיפור\ הטיפוח היומית שלי"- פוסטים כאלה אף פעם לא נמאסים עליי ומספקים בין-רגע את יצר המציצנות שלי, שהוא אמנם לא גדול אך בהחלט קיים. 
השבוע, כשניסיתי לחשוב על פוסט חדש לבלוג, נזכרתי בפינות האהובות עליי ואמרתי- 'רגע, למה שלא אכתוב על שגרת הטיפוח שלי?'. אז נכון, היא אמנם לא מרשימה במיוחד, אבל אני מניחה שהיא סבירה מספיק בשביל לכתוב עליה. אני יכולה רק לקוות שתהנו לקרוא את הפוסט ולהחזיק אצבעות שלא אצטייר חלילה כבחורה מלאת חשיבות עצמית. רגע של תחינה: אם אהבתן את הפוסט הנוכחי, באמת שאשמח לשמוע. 

תהנו!
כל בוקר אני פותחת את היום באותה הדרך- ידי מגששת על השידה שליד המיטה, בעודי מחפשת, בעיוורוני המוחלט, את המשקפיים שלי. כן, ככה זה כשאת חצי-עיוורת (מינוס 8 במשקפי-ראייה ומינוס 7.50 בעדשות-מגע) ותודה להוריי על הגנים המשובחים שהביאו אותי למצבי המחפיר. קיצור, אחרי שמצאתי את המשקפיים אני כמעט תמיד הולכת ושמה עדשות. מודה, משקפיים יכולים להחמיא להרבה אנשים (ולפי טענת אחיי היקרים- הדרך היחידה לגרום לי להיראות חכמה), אבל זה לא באמת בשבילי. לא אוהבת את ההרגשה של מסגרת מתכתית על הפנים שלי. ברגע שהכרתי את העדשות היומיות (daily disposable) של Bausch & Lomb (נקראות SoftLens), חיי השתנו ללא הכר. לצערי, התענוג הזה עולה לי כ- 2,000 שקל בשנה- סכום לא מבוטל (שהייתי שמחה להוציא על דברים כיפיים בהרבה, כמו איפור!) אבל זה לא נחשב לפינוק אצלי; בגלל הרגישות של העיניים שלי, אני לא יכולה לשים עדשות חודשיות או דו-שבועיות, מכיוון שהעיניים שלי מפרישות איזה חלבון שהורס את העדשה אחרי יומיים-שלושה. באסה לי, אני יודעת. אז אחרי שנים של מאבקים עם עדשות חודשיות שנקרעו אחרי פחות משבוע, החלטתי להיכנע ולעבור לעדשות יומיות. מאז אני חיה בשלום עם עיוורוני ולהחליף עדשות כל בוקר הפך לעניין שבשגרה. עד כאן לסיפור סוחט-הדמעות הזה.
אחרי שאני שמה עדשות, אני שוטפת את הפנים עם הסבון המצוין של קליניק (Clinique) מסדרת "שלושת השלבים" (הבקבוק השמאלי בתמונה למעלה). אני משתמשת בסדרה כולה כבר שלוש-ארבע שנים ומאוד מרוצה. הרבה זמן חיפשתי סבון פנים שלא מייבש את הפנים-היבשות-ממילא-שלי והסבון הזה (Liquid Facial Soap) בהחלט עושה את העבודה. לפני כמה חודשים חברה הכירה לי את פד הסיליקון של מדינה מילאנו (Madina Milano) והוא שדרג לי משמעותית את חוויית שטיפת הפנים (כן, יש דבר כזה). אני שמה עליו קצת מהסבון ומניחה על הפנים בתנועות סיבוביות. הוא מקציף את הסבון בעדינות ואני פשוט אוהבת את תחושת הניקיון שהוא נותן בסיום השטיפה. אני ממליצה על המוצר הזה לכל מי שאני מכירה וקניתי אותו בסטוקים (למקרה שאי-פעם ייגמר המלאי בחנויות.) 
אחרי שסיימתי עם הסבון, אני משתמשת במי הפנים של קליניק (נקרא Clarifying Lotion). אני משתמשת בבקבוק הסגול (מס' 2) ולמעשה, הוא אחד המוצרים שנגמרים לי הכי מהר. יש כאלה שלא אוהבות את הריח החזק שלו, לי אישית זה ממש לא מפריע. הוא מסיר את שאריות הלכלוך שנותרו על הפנים והצוואר ומשאיר את הפנים שלי מאוד רעננות. אני אוהבת להשתמש בכדורי הכותנה (צמר-גפן) של ביוטי-קר (4.90 ש"ח ל-100 כדורים). אני קונה כמה חבילות פעם בחודש-חודשיים והן נגמרות במהירות. אני שמה על צמר-הגפן קצת מהחומר ועוברת בעדינות על הפנים. התחושה שמתקבלת היא של פנים נקיות ונעימות. 
אני מסיימת את נקיון הפנים עם שני קרמים. האחד, קרם עיניים של גרנייה (Garnier) מסדרת Essentials, שנקרא Regenerating Eye Cream. אני קונה אותו כבר כמה שנים; קשה לי לומר שהוא מוצר-חובה אצלי במדף, אבל איכשהו אני תמיד קונה חדש כשהקודם נגמר. אני חושבת שזה קשור לעובדה שאני פשוט אוהבת לשים קרמים וקרם עיניים אינו יוצא מן הכלל; הוא נעים, הריח שלו יחסית עדין והוא מזין את העור. ועם זאת, סביר להניח שאחפש קרם עיניים חדש כשהנוכחי ייגמר. אני לא רואה את עצמי מתחילה או חותמת את היום ללא מריחה של קרם עיניים, בעיניי זה מאסט. כנ"ל לגבי קרם פנים. גם כשאני ממש ממהרת בבוקר, אני לא מוותרת על קרם פנים, אחרת אסתובב כל היום בתחושה שהפנים שלי יבשות. קרם הפנים המושלם עבורי הוא קרם הפנים של קליניק (נקרא Dramatically Different Moisturizing Gel) , קרם צהוב בבקבוק חלבי שמגיע עם משאבה (ראו תמונה למעלה). המשאבה מוציאה כמות מדויקת שמספיקה למריחת הפנים ולחיצה נוספת מספיקה למריחת הצוואר. אני פשוט מטורפת על הקרם הזה! מאז שקניתי אותו לראשונה, אני לא מחפשת קרם אחר. אני מאוד נאמנה למוצרים שאני אוהבת ובמקרה של סדרת "שלושת השלבים" של קליניק זה בהחלט מורגש. פעם בשנה, אני מצטיידת בדיוטי פרי (Duty Free) בסטוקים של שלושת המוצרים האלה (שכמעט תמיד נמכרים שם באיזה מבצע שווה) כך שתמיד יש לי בארון מלאי של סבון, מי פנים וקרם פנים שמחכים לתורם. מסוג המוצרים שאני קונה שוב ושוב מבלי למצמץ. 
בניגוד למוצרי טיפוח הפנים, כשזה נוגע לשיער שלי אין לי שום נאמנות; אני כל הזמן מחפשת מוצרים חדשים ואין לי בעיה לזנוח, גם אחרי כמה שימושים בודדים, מוצרים כמעט-מלאים לטובת חדשים (ויעיד על-כך חדר-האמבטיה-העמוס-לעייפה-שלי). במשך שנים הייתי עם אותה התספורת: שיער ארוך וישר עם גוונים בהירים וזהו. הלכתי לאותה ספרית מגיל 16, עם גיחות קצרות לספרים אחרים (שעלו כפול ממנה ועשו את אותה העבודה, במקרה הטוב). לאחרונה היא התחילה לפשל בגוונים שהיא עשתה והפכה אותי, ואת השיער היפה שהיה לי, לשפן הנסיונות שלה. הביקורים האחרונים אצלה נגמרו במפח-נפש מצדי, לעתים על סף הבכי (ומשאלת-לב להתיז על עיניה ספריי לשיער ולברוח כל עוד נפשי בי). אחרי הביקור האחרון ידעתי שאליה אני לא אחזור יותר וחיפשתי אחר ספר שפוי שיוכל להציל את השיער שלי מאבדון. בערב ראש-השנה, בסיומה של חופשה מפנקת במיוחד ב"יערות הכרמל", בעלי פינק אותי בטיפול OVER ALL במספרה של המלון, בהחלט לא אירוע שבשגרה עבורי. כמה שעות לאחר מכן (ופחות כמה מאות שקלים בארנק) ויצאתי מהמקום עם שיער חדש, מצברוח מרומם ושקית גדושה בכל-טוב. 
חוץ מלצייד אותי בהמון דוגמיות (אוי, כמה שאני אוהבת דוגמיות!), רכשתי ממנה שמפו, מסכה וסרום לשיער פגום מהסדרה Résistance Bain Force Architecte של החברה הצרפתית Kérastase,  כפי שניתן למצוא כאן וכאן. מצאתי עוד כמה מוצרים מהסדרה שמעניינים אותי ואולי אנסה אותם בהמשך, אבל הם לא מוצרי החובה. היה חשוב לי למצוא מסכה טובה וסרום טוב ואין ספק שמצאתי את שניהם. היא המליצה לי גם על הסדרה הכתומה (כפי שניתן למצוא כאן) ובמיוחד על המסכה המשקמת שלה, אבל טרם ניסיתי אז אני לא יודעת. במקרה הזה, במיוחד עם מוצרים יוקרתיים כל-כך, חשוב לי להתמיד ולסיים אותם (מה שבדרך-כלל לא קורה) ורק אז להסיק מסקנות. נכון לעכשיו, אני כל-כך מרוצה מהמוצרים האלה, שכמו שאני מכירה את עצמי, אקנה אותם שוב ברגע שייגמרו. השמפו (בתמונה למעלה), הוא בעל ריח נעים ומרקם קטיפתי. הוא עומד בהבטחה שלו; אני באמת מרגישה שהשיער שלי חזק יותר, אין לי קצוות מפוצלים, השיער לא נוטה להישבר כמו בעבר והמרקם שמתקבל הוא של שיער חלק ונעים למגע. הללויה!
אחרי ששטפתי את השמפו מהשיער, אני משתמשת במרכך של ג'ון פרידה (John Frieda), שיש לי רומן ארוך-שנים עם המוצרים הנפלאים שלו. אני אוהבת מאוד את סדרת ה- Frizz Ease המצוינת וניסיתי בה כמעט את הכל (מלבד המוצרים היעודיים לשיער מתולתל). אהובים עליי במיוחד הם הסרום המעולה, קרם העיצוב (שנקרא Secret Weapon) ומסכת-הלחות (שנקראת Rehydrate Intensive Deep Conditioner). על כולם כתבתי בעבר, כפי שניתן לקרוא פה. אני מניחה שזה עניין של הרגל, אבל אני לא מסוגלת לחפוף את השיער ולוותר על מרכך. על-כן, רכשתי את המרכך של ג'ון פרידה והוא בהחלט מוצלח כתוספת למוצרים של קרסטס, שנייה אחרי השמפו ורגע לפני המסכה. הוא עושה את השיער מאוד נעים ואני נהנית להשתמש בו. מומלץ!
בשלב השלישי, עליו אני לעולם לא מוותרת, אני סוחטת את השיער היטב (ועם זאת, בעדינות) ואז לוקחת חופן של חומר מהמסכה הנהדרת הזו ומטמיעה אותו לאורך השיער באמצעות האצבעות. לאחר מכן, אני אוספת את השיער בסיכה קטנה (אך דואגת לשמור שהשיער רופף ולא מתוח) ומחכה כמה דקות שהמסכה 'תעבוד'. כעבור כמה דקות, אני שוטפת היטב את השיער ומייבשת אותו בעדינות באמצעות מגבת.
אני לא אוהבת לחפוף בערבים וללכת לישון עם שיער רטוב, ומנגד, אני ממש לא אוהבת לייבש את השיער באמצעות פן אלא לתת לו להתייבש באופן טבעי. על-כן, הפתרון שלי, ברוב המקרים, הוא לייבש אותו במגבת, לשים טיפה או שתיים מהסרום הירוק (בתמונה למעלה), לסרק את השיער היטב ולאסוף אותו בסיכה חלשה או בגומייה רופפת וכך לתת לו להתייבש. זה אמנם לוקח כמה שעות, אבל השיער שומר על המרקם הנעים שלו ולא נהרס מהחום של הפן. הסרום הזה מאוד מרוכז ובאמת שמספיקה טיפה אחת בשביל כל השיער (גם במקרים של שיער ארוך). אם הייתי צריכה לבחור מכל המוצרים החדשים שרכשתי לאחרונה את המוצר המוצלח ביותר, ללא ספק הייתי בוחרת בסרום הזה. הוא פשוט מעולה ואני ממליצה עליו מאוד לכל מי שמחפשת סרום טוב ויש לה שיער פגום.

עוד 'מוצר אמבטיה' שאני מאוד אוהבת הוא דווקא מוצר מאוד לא טריוויאלי עבורי, שכן הוא מוצר ייעודי לגברים. מדובר בקרם לגילוח (Shaving Cream) וקרם לאחר גילוח (After Shave) ערער פראי של ל'אוקסיטן, עליהם כתבתי בעבר, בפוסט על המתנה שהכנתי לבעלי לכבוד יום הולדתו. בעלי, שהוא אדם הגיוני ב- 99.9% מהזמן, משום מה החליט שהוא מעדיף את קצף הגילוח של ג'ילט (Gillette), שעולה כ- 20 שקל, על הקרמים היוקרתיים של ל'אוקסיטן, שעולים כ- 150 ש"ח לאחד. טוב, נו. לא התווכחתי, אבל החלטתי לנסות בעצמי. מה אומר ומה אספר! הקרמים האלה באמת שווים כל שקל. קרם הגילוח (בתמונה למעלה, מימין) הוא פשוט נפלא; הוא הופך למוס רך ונעים עם ההנחה על העור. אני לא אגזים כשאומר שהוא שינה לי את חווית הגילוח, שעד אותו הרגע נחשבה עבורי כאקט מציק שאני נאלצת לעשות בעל-כורחי כדי לסמן עליו וי ולהמשיך הלאה בחיי. כנ"ל לגבי קרם האפטר-שייב. אני משתמשת בו רק לאחר הגילוח (שכן, יש לי קרמים אחרים לגוף שאני אוהבת) אבל הוא פשוט נפלא. זה מה שכתוב עליו באתר של החברה:

מה שלכד את תשומת הלב שלי על ההתחלה היה הריח המשגע שיש לשני המוצרים הללו, ריח שקשה להתעלם ממנו (במובן החיובי של המילה). מבחינתי זו היתה הפתעה של ממש, מכיוון שהייתי בטוחה שיהיה להם, כיאה למוצרים ייעודים לגברים, ריח 'גברי' אופייני. לא ולא! הדבר השני ששמתי לב אליו הוא המרקם הקליל, שמאפיין גם הוא את שני המוצרים. אני שונאת קרמים שמשאירים אותך עם תחושה דביקה, אז זה בעיניי יתרון אדיר. הדבר השלישי והאחרון, אולי החשוב מכולם, הוא ששמתי לב שמאז שהתחלתי להשתמש בשני המוצרים, אין לי שום אדמומיות בעור. העור שלי מטבעו מאוד יבש והוא רגיש כל-כך, שלעיתים הגילוח (בעיקר בחורף) גורם לו להיות אדמומי וסדוק. מאז שאני משתמשת במוצרים האלה לא ראיתי עדות לאדמומיות או ולסדקים בעור. מה המסקנה? לא להתקבע על מוצרים ולתת צ'אנס גם לכאלה שלא היית מאמינה שיתאימו לך, לכי תדעי מה תגלי. אין לי בכלל ספק שברגע שהם ייגמרו, אני אקנה אותם מחדש- הפעם בשביל עצמי. 
עוד מוצרים של ל'אוקסיטן שאני אוהבת מאוד הם קרם הידיים הקלאסי (למעלה בגודל מלא, למטה בגודל מוקטן), שאין כמוהו, חמאת שיאה ליובש (קופסת-פח עגולה במרכז), בה אני משתמשת ליובש בשפתיים ובעור של מרפקי הידיים, וקרם ייעודי לציפורניים ולעור מסביב לציפורניים (Cuticle), המוצר החדש שהתווסף לאוסף מוצרי הל'אוקסיטן שלי. 

קיבלתי עליו המלצה חמה מדנרה, הבלוגרית האהובה עליי, כשחיפשתי קרם לטיפוח העור שמסביב לציפורן ('העור הקרני') ולא ידעתי מאיפה להתחיל לחפש. אני משתמשת בו כבר למעלה משבוע ופשוט מתפנקת איתו וממנו. הוא מאוד סמיך, אבל לא דביק או מעיק וכשאני מורחת אותו על הציפורניים ומסביב להן, אני ממש מרגישה שהוא "עובד".

אני שמה אותו בתיק, לוקחת אותו איתי לשידת-הלילה ומשתדלת למרוח בבוקר ובערב, כמו שהמליצו לי בחנות. מאז שהתחלתי להאריך ציפורניים, לא רק שאני נהנית להחליף לקים פעם-פעמיים בשבוע, אלא גם חשוב לי, יותר מהרגיל, להשקיע בשגרת טיפוח ייעודית, כזו שכוללת קרמים לידיים ולציפורניים, שמן טיפוח לעור שמסביב לציפורניים, מוצרים איכותיים למניקור ביתי (הקטע החדש שלי) ועוד. הנה צנצנת המניקור שלי:
כפי שכבר קלטתם, אני אוהבת קרמים. מאוד. יותר מדי. חוץ מל'אוקסיטן, שהיא אהבה חדשה יחסית (של השנה האחרונה), אני שומרת אמונים ל'סבון של פעם' (או בשמם הממותג, Sabon), אליהם התוודעתי מאז הקמתם ב- 1997. הייתי אז נערה צעירה ונהניתי 'לבזבז' את דמי הכיס שלי על סבונים, קרמים ונרות ריחניים. אלו היו זמנים... עם השנים ניסיתי המון מוצרים שלהם, את רובם הגדול ממש אהבתי ולחלקם אפילו התמכרתי. המוצר הבא הוא אחד מהם:
מדובר בקרם ידיים במשאבה, אשר נמצא קבוע על שולחן העבודה שלי. יש לו ריח מדהים, לוונדר-תפוח (Lavender Apple) ואני פשוט מכורה אליו. אני כל-כך אוהבת את הקרם הזה בצורה של משאבה, שתמיד יש לי בסטוק עוד שניים בארון, למקרה הצורך. אם הייתי צריכה להגדיר את הריח האהוב עליי, הייתי בוחרת בריח הזה. בגלל זה יש לי המון מוצרים של 'סבון' בריח לוונדר-תפוח: סבון הידיים (Liquid Hand Soap) המעולה (שאינו מייבש את הידיים בכלל), קרם הידיים בשפורפרת (יש לי סטוקים), חמאת הגוף (Butter Cream) בצנצנת זכוכית ועוד. אלו הם מוצרים שנגמרים אצלי יחסית מהר ואני תמיד דואגת לקנות חדשים, פשוט כי אני אוהבת אותם כל-כך. 
מוצר נוסף של 'סבון' שאני אוהבת הוא סט הנסיעות (Travel Kit) שרכשתי לפני שנסעתי לפריז השנה. כבר קניתי אותו בעבר (לפני הנסיעה לברצלונה באוקטובר שעבר) ומצאתי שהוא כל-כך שימושי, שלהפתעתי הרבה הוא נגמר די מהר. הקיט הזה כולל שלושה מוצרים 'קלאסיים' של המותג: קרם ידיים, קרם רגליים וקרם גוף, כולם בריח פטצ'ולי-לוונדר-וניל וכל אחד בא בשפורפרת נפרדת. לפעמים אני מתעצלת לפתוח את צנצנת הזכוכית (הכבדה!) של קרם הרגליים שלהם, אז הרבה יותר קל לשלוף את השפורפרת מהצנצנת שעל השידה ופשוט להתמרח. ממליצה לא רק לנסיעות.


אם לא הספיק לכם קרמים, הייתי חייבת להוסיף עוד אחד, כי איך אפשר לכתוב על קרמים מבלי לציין את הקרמים של Victoria's Secret ? עדיין לא יצא לי לבקר בארה"ב, אבל בכל פעם שמישהו שאני מכירה נוסע לשם, אני מבקשת ממנו שיביא משהו מויקטוריה. עם השנים ניסיתי הרבה קרמים, את חלקם אהבתי ואת חלקם פחות, אבל כשזה נוגע למוצרים של ויקטוריה'ס סיקרט, אני תמיד שמחה לנסות דברים חדשים. 
קרם ובודי מיסט (Body Mist) שאני ממש אוהבת נקראים שניהם (בתמונה מימין) Pure Seduction והם בריח שזיף, מלון ופרזיה; יש להם ריח מדהים ואני אוהבת להתפנק איתם בערב, אחרי המקלחת ולפני השינה. שני המוצרים האחרים (בתמונה משמאל) הם קרם ובודי מיסט שאני משתמשת בהם לעתים רחוקות. הקרם הוא בריח תותים ושמפניה (וכך שמו: Strawberries and Champagne) והבודי מיסט הוא Love Spell , בריח דובדבן, אפרסק ויסמין. אני לא משתמשת במוצרים האלו על בסיס יומי, אבל כשאני נזכרת בהם, בהחלט מפנק להשתמש בהם.
לקינוח, איך אפשר לכתוב על שגרת טיפוח ולא לכתוב על הבושם האהוב עליי? יש לי כמה בשמים באוסף, אבל יש רק שניים שאני משתמשת בהם כבר שנים על בסיס קבוע. הראשון הוא ז'אדור (Jadore) של דיור (Christian Dior), אותו אני שמה בכל בוקר, מיד אחרי שהתמרחתי בקרמים האהובים עליי. אני פשוט אוהבת את הריח שלו, אין שום דבר שדומה לו ואני מאמינה שאשמור לו אמונים לנצח-נצחים. יצאו כל מיני גרסאות לבושם הזה, אני אישית אוהבת את הבושם הקלאסי ולא מחליפה אותו. כפי שאפשר לראות בתמונה, נותרו בו טיפות אחרונות, אבל אל דאגה; כפי שכבר הבנתם, אני בחורה אגרנית שאוהבת לקנות בסטוקים וגם במקרה הזה יש לי עוד שלושה בשמים שמחכים בסבלנות שאשתמש בהם.
גם את הבושם של ז'אדור אני קונה רק בדיוטי פרי ולא בפארמים בארץ. למה? הוא כמעט תמיד נמצא באיזה מבצע שווה ובגלל שהוא כבר פריט 'קלאסי', A Must Have על המדף שלי, לא אכפת לי להשקיע את הכסף ולקנות כמה. בושם נוסף שאני אוהבת לשים הוא פויזן (Poison) של דיור, אותו אני שמה לרוב בערבים. הוא הרבה יותר דרמטי מז'אדור ויש לו נוכחות מאוד מורגשת. במקרה שלו, אני לא יודעת אם ישר אלך ואקנה חדש כשהנוכחי ייגמר או אנסה משהו חדש. יש לי כמה בשמים שמחכים לתורם, כמו Miracle הנוסטלגי של לנקום, שהוא הבושם הראשון שאי-פעם קניתי. השתמשתי בו במשך כל תקופת נעוריי, עד שעברתי לז'אדור הבוגר והתמסדתי סופית. אני חושבת שאתן לו הזדמנות. אחרי הכל, כל הרעיון שעומד מאחורי ריחות הוא הזכרונות שהם מביאים עמם... כן, תמיד הייתי ותמיד אהיה בחורה נוסטלגית...
מקווה שנהניתם מהפוסט ולא השתעממתם. הפוסט הבא יהיה על שגרת האיפור שלי, שהיא בטוח יותר מעניינת, אז שווה להמשיך ולעקוב! מה שגרת הטיפוח שלכם? ספרו לי.
שיהיה לכם סופ"ש רגוע ונוסטלגי,
                                                        שלכם,
הערה: כל המוצרים נקנו מכספי האישי ודעתי עליהם היא אישית. 
צילום ועריכה: רעות דומיניץ. כל הזכויות שמורות. אין לעשות שימוש בצילומים ללא רשות בכתב ובתשלום.

4 תגובות:

  1. איזה פוסט מהמם!
    אני לגמרי מתחברת למה שכתבת בהתחלה, אפשר בקלות לבזבז שעות על גבי שעות בסרטונים ובבלוגים, לא נמאס אף פעם.
    אני ממש לא מסכימה עם זה ששגרת הטיפוח שלך לא מרשימה, היא מוצלחת בעיקר בגלל שהיא מותאמת לך בדיוק. זה מה שבאמת חשוב, ההתאמה האישית.
    כאילו תיארת אותי עם המשקפיים, זה אולי יפה לכולם, לא לי... אני עם העדשות הקשות כבר שנים, לא הצלחתי להתחבר לרכות למרות שיומיות זה אליפות.
    את משתמשת בסיליקון הוורוד מדי יום? זה לא גורם לשחיקה של העור, לניקיון יתר?...
    בקיץ אני לא שורדת בלי מי הפנים של קליניק מס' 3. שנים של התמכרות.
    אין כמו פינוקים לשיער (במיוחד קרסטס) ואין כמו יערות הכרמל ;)
    איזה רעיון גאוני להשתמש בקרם גילוח לגברים, בהקדם אנסה גם!
    תודה על המחמאה ממי, שמחה שאהבת את הקרם לציפורניים ♥
    גם אני משתמשת בקרם ידיים וגם בחמאת שיאה למרפקים, זו סדרה מצוינת.
    נאמנות לבושם זה הכי קלאסה שיש, ניסית את הבושם ז'אדור לשיער?
    מחכה לפוסט שיגרת האיפור!

    השבמחק
  2. וואי וואי איזו תגובה, דנרה, איזה כיף!!!
    אחח... סרטונים וסקירות על מוצרים.... הלוואי והיה לי זמן "לבזבז" בהנאה כזו.... :)
    תודה על המחמאה, השגרה הזו באמת מותאמת אליי ולצרכים שלי (ובעיקר לאהבות שלי למוצרי טיפוח...) וסביר להניח למישהי אחרת יתאים משהו אחר.
    לגבי הסיליקון, אני משתמשת בו כל יום אבל מאוד מאוד מאוד בעדינות, כך שאני לא מרגישה שחיקה של העור או נקיון יתר, נראה לי שהעדינות היא שם המפתח במקרה הזה, כי אם הייתי "משפשפת" זה בטוח היה פוגע איכשהו.
    אני מתה על מי הפנים של קליניק! לא כל אחת אוהבת, במיוחד בגלל הריח והתחושה שהוא משאיר על העור, אבל אני משוגעת על זה. נותן תחושה של נקיון ורעננות, שזה כל הרעיון, לא? :).
    לא ידעתי שיש לך עדשות-מגע, בחיים לא ניסיתי עדשות קשות, אבל באמת שעדשות יומיות הן משהו מיוחד. הן אמנם יקרות מאוד, אבל למעשה חסכתי איתן כסף, כי פעם הייתי קונה עדשות חודשיות וזורקת אותן כל שבוע, וזה לא חסכוני במיוחד...
    לגבי הפינוקים של קרסטס- מי כמוך יודעת... אני הכרתי את השם אבל רק לאחרונה התחלתי לנסות. זה באמת פינוק, אבל כזה ששווה כל שקל... השיער שלי מודה לי שהצלתי אותו מאבדון!
    שמחה שאהבת את הרעיון להשתמש בקרם גילוח של הגברים, ממש לא טריוויאלי, הא? זה קרה במקרה, כי התבאסתי שזה יישאר ללא שימוש ובסוף קרה שאני התמכרתי... אני מתה על הריח... תנסי ותגידי לי? :)
    ממש אהבתי את הקרם לציפורניים, אני ממש שמחה שכתבת על זה בבלוג שלך אחרת הייתי ממשיכה לחפש ולא מוצאת משהו טוב. לא יודעת איך אצל אחרות, אבל אני באמת מרגישה הבדל בעור. ראיתי ששיבחת את הפילינג לידיים של ל'אוקסיטן, אני מתה לנסות אותו! האמת שטיפוח הידיים הוא משהו שחשוב לי מאוד לאחרונה. הרי ידיים יפות ומטופחות זה משהו שכולנו רוצות... לא?
    לא ניסיתי את הבושם לשיער של ז'אדור, אפילו לא ידעתי שיש משהו כזה! איך הוא?
    לגבי הפוסט של שגרת האיפור- הוא יפורסם בטח היום, בהתחלה כתבתי אותו ביחד עם הפוסט הנוכחי אבל בגלל שיצא כל-כך ארוך חילקתי לשני חלקים.... אשמח לשמוע לדעתך, יש שם הרבה מוצרים שרכשתי (ואני משוגעת עליהם) בזכותך ובזכות הבלוג המדהים שלך.... ♥♥♥

    השבמחק
  3. כן, יש לי עדשות קשות (היום אני לגמרי מהמיעוט שנשאר עם קשות..) ואני חולמת על היום שאיכשהו הראיה שלי תהיה מושלמת ולא אצטרך אותן... גם אני חוששת מניתוח, נראה כבר...
    פעם כתבתי על שימוש במוצרי גברים והזכרתי גם קצף גילוח, אבל קרם של לאוקסיטן מן הסתם הרבה יותר הולם אותנו ;)
    בעיקרון אפשר להשתמש בכל פילינג לידיים, אבל הפילינג הדו פאזי שלהם ממש אטרקציה, משתמשים בו עד שמתמוסס ונעלם ואז שוטפים. אח"כ למרוח את הקרם שיאה לידיים זה גן עדן :))
    על הז'אדור לשיער כתבתי בבלוג, בשביל מכורה כמוך לניחוח זה כנראה סוג של מאסט... LOL
    הוא גם לא יקר ומשתתף במבצעי הבישום ואז הוא יוצא ממש זול.
    נשיקות ♥

    השבמחק
  4. אני אחפש עכשיו בבלוג ואקרא גם על הז'אדור לשיער וגם על המוצרים לגברים, נשמע מעניין! באיזה מבצע משתתף הז'אדור? בגלל שאני תמיד קונה את אותו הבושם אני לא ממש עוקבת אחרי מבצעים חדשים, אז אשמח לדעת. מקווה שהקונסילר שאני רוצה והפודרה משתתפים במבצעים החדשים באפריל, כי אני כבר ממש רוצה לקנות אותם. הפילינג של ל'אוקסיטן נשמע מושלם... עשית לי חשק! מרחמת על חשבון הבנק שלי החודש.... :)

    השבמחק